<h1>שו"ת הריב"ש סימן תכ"ה</h1>
<h2>דף יד.</h2>
תשובה דבר ברור הוא שאסור ביאת הנדה לא באשתו בלבד אלא בין באשתו בין באשת חברו בין בפנויה. ותנן בכריתות [י"ד ע"א] יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות, הבא על בתו חייב עליה משום בתו ואחותו ומשום אשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו ואשת איש ונדה. וכן שנינו במסכת כתובות [כ"ט ע"א] אלו נערות שיש להן קנס וכו' וקא חשיב בהדייהו הבא על הנדה. ומסיים בה אע"פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב"ד. ואף על הכותית אף בצנעה ובאקראי בעלמא גזרו בית דינו של חשמונאי שיעבור עליה משום נדה, כדאיתא בפ' אין מעמידין [ע"ז ל"ו ע"ב], אע"פ שדמה כדם בהמה הוא מן התורה. ואם לא היתה הישראלית אסורה משום נדה כי אם אשתו, לא היו גוזרין בכותית בלא אישות. וזה דבר פשוט ולא נסתפק בו אדם מעולם והדבור בו מותר.
